הילדה בהריון!!!

כמי שגדלה בבית טריפוליטאי ומתוקף היותי בת יחידה לשלושה בנים גדלתי להיות מפונקת מאוד ומאוד מיוחדת כמובן ובאמת כשהתחתנתי זה מאוד מיוחד להורים שלי וכמובן לאבא בעיקר כי הוא זה שראה בעין לא יפה את זה שיצאתי עם בעלי חמש שנים ולא התחתנתי במהלכם כי כמו שכבר ציטטתי אותו פעם –

"את לא יכולה ללכת לבוא,מה זה אין לזה צורה שאתם לא מתחתנים"

לא הלכתי ולא באתי יצאנו יחד חמש שנים ומתוכם גרנו יחד ארבע שנים, אבל בשביל אבא טריפו זה לא מספיק וזה לא נראה טוב בחוץ לכן כשהודענו שאנחנו מתחתנים אבא היא מרוצה אש!!!

אז הכול טוב ויפה אבל פחות משנה אבא בא אליי ואמר –

"נו מה קורה עם ילדים?...אתם נשואים כבר הרבה זמן ויאללה הגיע הזמן!" ואז כמובן הקטע הטריפוליטאי מגיע –

"אם תביאו ילד עכשיו תהיה לכם הרבה עזרה, רק אני ואימא ניתן לכם 10 אלף דולר"

רק בשביל לשים כמה עובדות על השולחן אבא שלי שיזכה לחיים ארוכים ובריאים בן 63 ועד היום עובד בעבודה שחורה ומלוכלכת ובלילות,הוא עובד מאוד קשה מה שצעירים לא יעבדו לעולם ובאמת בבית של ההורים אין כסף למותרות וכאלה אבל אתם צריכים להבין שמשפחה טריפוליטאית אוהבת כסף ולדעתם כסף זהו דבר מאוד חשוב וחיוני ולכן אם צריך לעשות שעות נוספות או לצאת לעוד עבודה כדי לעזור לילדים זה מה שעושים כי טריפוליטאים לא אוהבים לקחת הלוואות, אתם יודעים בגלל הלחץ...

בכל אופן נכנסתי להריון רק אחרי שלוש שנים (מבחירה) וכשהודעתי על כך היה יום שישי אצל ההורים שלי וכבר אז הייתי בחודש שלישי ואחים שלי גם היו ומיד לאחר ההודעה שלי אימא כמובן פרצה בבכי ואבא ישר קפץ ואמר

"יאללה יום ראשון כבש" – ממש כמו בימיי התנ"ך!!! (אני מניחה)

לשאלתכם אם היה כבש באמת , אז בטח אנחנו הטריפוליטאים לא אומרים סתם דברים באוויר אלא עומדים אחרי המילה שלנו.

בכל אופן כל תקופת ההיריון הייתי יותר מפונקת ואני הייתי יותר מתפנקת אבל זה שהכי הרבה פינק אותי חוץ מבעלי ואימא כמובן היה אבא, איכשהו אבא ואני היינו יותר קרובים בזמן ההיריון ואפילו יכולתי לראות איך כל פעם שהוא היה רואה אותי היה לו מין נצנוץ כזה בעיניים של שמחה. כשנעשיתי יותר ויותר גדולה בכלל הוא היה מבסוט לראות אותי הייתי משתפת אותו בהכל,איזה בדיקה עשיתי ומה קרה אצת הרופא ואיך יצא המוניטור ועוד כאלה וכאלה ולהפתעתי חיפשתי יותר את קרבתו של אבא מאשר את קרבת אימא שלי שלצערי הפכה לכמה חודשים לשק חבטות שלי (סליחה אימא...) באיזשהו שלב אפילו כשחששו שיש לי רעלת היריון היחיד שרצתי שיהיה איתי חוץ מבעלי כמובן היה אבא שלי. מה שמזכיר לי שבאחד מהפוסטים שלי אני רושמת על כך שלילדה במשפחה הטריפוליטאית כשהיא קטנה אין יותר מידי מעמד אבל כשהיא גדלה ונעשית אישה היא מקבלת את מלוא כס המלכות ואני יכולה להגיד לכם שקיבלתי את מלוא כס המלכות ובכלל את כל הממלכה כולה.הרי שמי שמכיר טריפוליטאים יודע שהם מאופיינים בעצבים אז תתארו לעצמכם מה זה להיות אישה טריפוליטאית בהריון שכל ההורמונים משתוללים לא פלא שחשבו שיש לי רעלת הריון הרי שרעלת הריון אחד מתסמיניה הם לחץ דם גבוה, ואני אומרת –

"רופאים יקרים אל תתרגשו מדובר בטריפוליטאית בהריון...תבינו לבד" אפילו פעם אחת צחקתי עם אחת מהאחיות שטיפלו בי כל כך יפה בבית חולים וולפבון במחלקת יולדות שנראה לי שהלחץ דם שלי מגיע מזה שאני טריפוליטאית ואז היא צחקה ןהבינה כי גם היא היתה טריפוליטאית ואמרה לי –

"יש מצב טוב שזאת הסיבה ללחץ דם גבוה"

טוב גלשתי לדברים אחרים בכול אופן תקופת ההריון היתה מצחיקה מאוד שכן אבא שלי שכל כך התרגש מזה שהבת היחידה שלו בהריון והיא הולכת להרחיב את המשפחה שהוא ממש שיגע את אימא שלי –

"תרדי למטה תקני את זה,תכיני לה את זה, תעשי לה את זה" כאילו שאימא היתה צריכה שאבא יגיד לה מה לעשות הרי שהיא כל היום כרכרה סביבי שימי כרית בגב ברגליים....

ובקיצור כמו בכל בית טריפוליטאי יש את הלחץ שלפני הלידה ובגלל שאני נכנסתי ויצאתי מבית חולים שבועיים לפני הלידה היה הרבה מתח ולחץ באוויר אצל אימא בבית אף על פי שהם השתדלו מאוד לא להראות לי את הלחץ, זה לא הצליח להם, חמודים!!! במיוחד שהייתי עם רעלת הריון כל הזמן שאלו שאלות כל הזמן היו באים עם השאלות של –

"טוב נו מתי הרופא אמר שהתאריך?"

אני עונה-

"עברתי כבר את התאריך"

ההורים-

"טוב הרופאים האלה לא מבינם כלום"

אני עונה-

"כן שכחכתי שבלוב למדת רפואה"

ההורים-

"למה אז הם מלחיצים אותך בתאריך"

אני עונה –

"אני לא בלחץ,אתם בלחץ"

ההורים-

"מה פתאום!אבל אם עברת את התאריך אז מה עושים עכשיו?"

אני עונה-

"כלום מחכים"

ההורים-

"אולי נבוא איתך לרופא ונשאל למה לא מאשפזים אותך שוב ומה עושים..."

אני כבר לקחתי את הרגליים והלכתי אבל אל דאגה אבא טריפו באמת בא איתי לרופא ושאל למה לא מאשפזים אותי ומה עושים ובאמת אחרי סיעור מוחות, המוח הטריפוליטאי של אבא והמוח המלומד של הרופא, החליטו פה אחד שאכן אני צריכה להתאשפז ושהגיע הזמן ללדת,היום היה יום חמישי ואני כבר ביום שבת לאחר חצות וחצי הייתי עם תינוקת מהממת משם נילי על ידיי כמובן שאחרי הרבה מאוד מזרזים...

אני כמעט בטוחה שהרופא גם כן טריפוליטאי כי אני באמת מאמינה שטריפוליטאים מבינים אחד את השני מבלי לדבר הרבה,מספיק היה שאבא ישאל "מה יהיה" ויש הרופא הבין,נדיר!!!! כאילו יש שפת סתרים כאזת שרק אנחנו הטריפוליטאים יכולים להבין...

ועכשיו אבא שלי סבא בפעם השנייה לכדה מהממת בשם נילי שהוא ממש מעריץ שלה ומאושר בכל פעם לראות אותה...

ומה שנותר לעשות זה רק להמתין עד שגם נילי תרצה קוסקוס,מפרום וחריימה וכמובן פיפלוצ'ומה


לייק קטן נותן לי כח גדול ....