יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

שמן,כמה שמן!


איזה אוכל טעים יש לטריפוליטאים,הא?! אין על האוכל שלנו,המטבח הטריפוליטאי הוא אחד המטבחים הכי טעימים שיש,יש כל כך הרבה מאכלים עם צבעים וריחות שונים,שמות מוזרים ואפילו מצחיקים,לדוגמא – "קוקלה",איזה שם מצחיק...
את המאכלים שלנו מאוד קשה ללמוד,כי הם באמת מורכבים מחלקי בשר שונים שאני באופן אישי אין מצב שאני אגע בהם,אין מצב!!!בנוסף האוכל שלנו צריך להתבשל המון שעות וצריך סבלנות,לי אין סבלנות,כלומר אני כן מבשלת בבית שלי את המאכלים שלנו אבל לא את המאכלים המסובכים,אני יודעת להכין קוסקוס,מפרום וחריימה טוב וגם צ'ומה,אבל את הצ'ומה אני לא מכינה בבית,אני מבקשת מאימא שתכין בשביל בעלי,כי כמו שאמרתי בפוסטים הקודמים,יש לי אולקוס לכן הפסקתי באופן מוחלט עם כול החריף,שזה ממש קשה למי שרגיל לאכול חריף מאז שהוא קטן.בכול אופן לגבי האוכל שלנו...
כמה שמן!!!אלוהים,כמה שמן!!! הבסיס לאוכל טריפוליטאי הוא שמן והרבה,כלומר מי ששומר על דיאטה או שלא אוכל שמן אין לו מצב לאכול את האוכל הטעים שלנו.תראו,היום הזמנים הם שונים והיום האימהות מנסות להכין את אותו האוכל רק קצת אחרת,פחות שמן, ובכלל פחות דברים שאינם מזינים במיוחד,כי באמת היום יש יותר מודעות,אבל,אני לא אשקר יש מאכלים שכל סטייה קטנה מהמתכון והאוכל יוצא מגעיל,כמו למשל הקוסקוס או המפרום.
בפעם הראשונה שהכנתי מפרום הייתי בהלם כי ישנו סוד בבישול שקשור לשמן, ומי שיודע כבר הבין אותי,ורק אחרי שאני בעצמי הכנתי את המפרום הבנתי כמה שמן יש,את הסוד אני לא אגלה לכם...
המתוקים... איזה מתוקים מהממים יש לנו,הא?! אין על המתוקים שלנו,אני מחכה לאיזה אירוע שיהיה כדי שאני אוכל מהמתוקים האלה,כי הם באמת מיוחדים ולא מכינים אותם כול יום רק בגלל שבא לי!,חבל... לא סתם,אם הייתי אוכלת את המתוקים האלה בכול פעם שבא לי,הייתי נראית כמו סמיטרלייר... מה שמזכיר לי משהו מצחיק- כשיצאתי מבית הוריי הייתי עגלגלה בלשון המעטה,טוב נו הייתי דובה... אבל אחרי שיצאתי מבית אימא רזיתי אולי 10 קילו ואני לא מגזימה,באמת!!! בהתחלה ההורים שלי לא הבינו,הם חשבו שמשהו לא טוב עובר עליי,כי השלתי מעליי כל כך הרבה ונשארתי כך.הם אפילו פעם אחת שאלו אותי אם הכול בסדר אצלי בבית,אם אני מסתדרת עם בעלי,כי אני נראית להם חולה...איזה קרועים... אחרי 200 פעם שהסברתי להם שהכול בסדר ואני אוכלת טוב ומרגישה טוב,רק שאני לא אוכלת בכמויות שהייתי רגילה אליהם,רק אז הם השתכנעו,היום כשאני טיפה מעלה במשקל אבא מחמיא לי ואמר שאני נראית יותר טוב ואימא אומרת – "אצלנו אוהבים שמנמנים,לא רזים",אצל אימי היקרה המונח "שמנמן" זה לא מישהו "שמנמן"  במונחים שלנו, זה מישהו שמן!!! ומי שרזה אצלה זה מי שנראה נורמאלי לחלוטין בעיננו.
זה מזכיר לי שהתחלתי אצל דיאטנית לפני תקופה כי עליתי במשקל וזה מאוד השפיע עליי אז רציתי לשנות את המצב,ניגשתי לדיאטנית ואחרי שקילה ומדידה היא אמרה שאני צריכה להוריד בערך 6 קילו כדאי להגיע למשקל מצוין.כשסיפרתי לאימא את מה שהדיאטנית אמרה,אימא הגיבה כך: "לא נכון,את לא צריכה להוריד כל כך הרבה,שיפסיקו לבלבל לך את המוח" ואז היא פונה לאבא –"תגיד משהו לילדה,מה היא שמנה?היא חושבת שהיא שמנה!הדיאטנית אמרה לה להוריד 6 קילו" ואבא עונה:"איזה שטויות יש לכם בראש,את לא צריכה להוריד גרם,הכול בסדר", אתם מבינים,אבא ואימא אמרו שלא אז לא...ואז הם מציעים לי צלחת קוסקוס עם מרק שעועית עם בשר שאימא הכינה,תגידו לי אתם,אני יכולה לסרב לצלחת קוסקוס???לא...! ובשר כל כך טעים,יאמי...
אגב בשר,אין סיכוי בעולם שלפחות שלוש פעמים בשבוע לא יהיה סיר על הגז שלא כולל בתוכו מרכיב של בשר,אין דבר כזה אצל הטריפוליטאים,אנחנו חייבים בשר,אם לא אנחנו לא שבעים,זה אפילו יכול להסתכם בשניצל,אבל חובה בשר.
שלא נדבר על ערבי חג,פעם אחת שהתארחנו אצל דודה שלי באיזה חג,היא הודיעה מראש שהפעם היא מכינה ארוחה חלבית,נמאס לה מבשר וחוץ מזה קצת גיוון...אימא ואבא היו בהלם,מה עכשיו חלבי?מה קשור? ארוחת חג חייבת לכלול בשר,אם לא זה לא ירד בגרון, אלא אם כן מדובר בארוחת חג שבועות,אם לא זה לא מובן.אימא ואבא שהיו בהלם,לא אמרו לה כלום גם מתוך כבוד - "מה האישה מארחת אותנו בבית שלה,מה נתערב לה גם באוכל,חס ושלום" טוב,ההורים זרמו אמרו לה סבבה,היא ביקשה מאימא שתעזור לה עם סלטים וכאלה,בקיצור אחרי שדודה שלי חילקה תפקידים והחליטה מה עושים,נשארנו פעורי פה ואחרי שהיא הלכה התחילו "הרוחות" – "מה,מה קשור???",כמובן שאימא ואבא השתיקו אותנו ואמרו לנו "צריך לכבד,מה שיש,יש,יש אנשים שגם את זה אין להם,תגידו תודה".יום לפני ערב החג,דודה שלי מתקשרת לאימא ואומרת לה שהיא שינתה את דעתה ובכלל לא הבינה מה נפל עליה באותו היום,היא ממש התנצלה על כך שהיא הודיעה שיש ארוחה חלבית,כמובן שכולנו אמרנו לה שאם באמת הייתה ארוחה חלבית,זה היה בסדר ולא היינו מתבאסים ובלה בלה בלה....
האמת שאימה כבר חשבה שאולי היא תכין לנו צהריים באותו היום,עד כדי כך, אין מצב טריפוליטאי שלא אוהב בשר ועוד בערב חג...
אצלנו בבית,אבא שלי משוגע על כבש ולכן את האהבה לבשר הוא העביר אותו לנו,אימא לא אוהבת כבש,טוב כי לא טריפוליטאית אין לה את הגנים שלנו...בכול אופן כול פעם שיש איזה סיבה למסיבה אבא אומר "יאללה, מחר כבש", כאילו הכבש הוא הסיבה למסיבה.
לגבי הבשר אני שוב חוזרת ומציינת שהיום הדברים שונים, פעם באמת לא היה מצב להעביר יום בלי מנת בשר טובה ודשנה,אבל היום הדברים השתנו והבשר כבר לא אותו בשר,היום מכניסים לבקר המסכנים כול מיני חומרים אשר מזיקים גם להם ובטח גם לנו.לכן היום אנחנו כן אוכלים בשר אבל הרבה פחות וזה לא מתוך בחירה אלא מתוך חוסר ברירה והאמת שגם זה לא בריא לאכול כל כך הרבה בשר כי לוקח לו המון זמן להתעכל...
טוב אני נשמעת כמו דיאטנית,אז נראה לי שזה הזמן לסיים....

לייק קטן נותן לי כח גדול...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה