אני זוכרת את הקוסקוס הראשון שלי שאני הכנתי וכך גם את המפרום הראשון שלי,זה היה באותה הארוחה,ותשמעו יצא לי מעולה!!! פשוט טעים!!! אני גם זוכרת שאבא שלי בהתחלה לא פרגן לי כי הוא טען ש- "עזבי אותך מזה,תני לאימא או לסבתא לעשות את הבישולים האלה,כי כדי שאת תצליחי את צריכה ללמוד קודם כל לעשות דברים כאלה,זה לא קציצות...", כן אבא דיי הוריד לי את הרוח מהמפרשים אבל בהחלט יכולה להבין אותו,כי כשהכנתי את הקוסקוס ואת המפרום לקח לי כל כך הרבה זמן,חשבתי שאני מרימה ידיים, זה קשה! זה לא פשוט בכלל כמו שזה נראה וגם זה לוקח כל כך הרבה זמן!!!, היה לי מאוד קשה,ממש התעייפתי אבל מה שכן יצא לי פשוט מעולה,מאוד טעים...הכנתי את הקוסקוס ואת המפרום לארוחת ערב עם חברים,לא נשאר לי כלום הכול,הכול נגמר ותאמינו לי הכנתי הרבה,כמו שאתם יודעים אצלנו הטריפוליטאים אין כמויות קטנות הכול צריך להיות הרבה ובמגוון רחב כי מי שעושה קוסקוס ומפרום חייב לקחת בחשבון שהוא חייב לעשות עוד כמה סלטים ליד כמו צ'רצ'י ופלפל וצ'ומה ועוד... אצל אימא זה היה גאווה שהצלחתי להכין קוסקוס ומפרום וכשהיא ששמעה שהכול נגמר והכול היה טעים,היא ממש התלהבה,היא התקשרה לכול הדודות שלי וסיפרה להם שהכנתי קוסקוס ומפרום, והן היו כול כך גאות בי, זה ממש הזכיר לי את הסיפורים פעם,אם הבחורה יודעת לבשל היא לגמרי מוכנה להיות רעיה ואם טובה מאוד,כאילו שהכל מתחיל ונגמר בבישול... אתמול הכנתי בפעם הראשונה ספרה מי שלא יודע זה עוגיות עם תמרים ברוטב דבש ביתי,אני באופן אישי מתה על זה.דודות שלי מכינות את זה פשוט מעולה ואתמול היה קצת משעמם ומאוד רציתי להכין משהו חדש אבל שקשור לעדה שלי אז הוצאתי את המתכון והתחלתי להכין לפי ההוראות,מה שמצחיק זה שאצלנו אין דבר כזה כמויות,את המתכון שלי לקחתי מדודה שלי ואני חייבת לתת לכם דוגמא ממנו:
"קחי סולת,תנפי אותה,קחי שמן בערך כוס,לא יודעת,תרגישי את הבצק...",מה זה תרגישי את הבצק?! תגידי כמה,זה פעם ראשונה שאני מכינה את העוגה המסובכת הזאת!!!! והיא בשלה :"אל תבלבלי את המוח,בבישול ואפייה ובכלל אצלנו אין מידות,אין כמויות,תרגישי את האוכל,תרגישי את המגע ואם את חושבת שצריך להוסיף,תוסיפי,ואם את מרגישה שלא צריך אז לא צריך,בחייך...", מה בחייך? תני לי מידות!!!,אין מידות... אבל אני הבנתי למה אין מידות כשהכנתי את הבצק סולת כי באמת צריך להרגיש את מה שאנחנו עושים,כי אצלנו האוכל הוא לא רק כדי לשבוע,אנחנו אוהבים להכין את האוכל,אנחנו אוהבים להרגיש את האוכל, "להקשיב" לאוכל ולבקשות שלו לכן אין באמת "כמות" ספציפית יש "להרגיש" את האוכל...
בכול אופן יצא לי מצויין,לקחתי ריזיקה והכנתי את העוגיות המסובכות האלה, ואגב הבאתי לאבא שלי לטעום והוא ממש אהב את זה :"כל הכבוד,שיחקת אותה!תמשיכי..." וכמובן שאימא פירגנה,באמת שבכול מקרה אימא הייתה מפרגנת לי, גם אם זה לא היה יוצא טעים, כי אימא היא אימא ואימא כמו שלי תמיד תפרגן ותאהב את מה שאני עושה....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה