לחץ

ישנו גן מאוד בולט אצלנו בעדה,ואני חושבת שהגן הזה הוא משהו תורשתי ואני אגזים ואומר שהוא מימים ימימה,הגן הזה נקרא – לחץ,אנחנו כול הזמן בלחץ...

אין יום שאנחנו רגועים,כי באמת כול דבר קטן מלחיץ אותנו וגם אם זה הדבר הכי שולי,הכי שטותי והכי לא מצדיק לחץ, אבל אנחנו חייבים להיות בלחץ כי ככה זה אצלנו...

מה שהכי מצחיק זה שאנחנו מתכננים כול יום,לילה לפני והכול כבר מסודר בראש,יש לו"ז ויש תכנון מראש,כלומר יש לנו PLAN A" " ואנחנו לא מכירים את המושג ""PLAN B כי חינכו אותנו שהכול צריך להיות ברור מראש ושהכול יקרה לפי מה שתכננו.

אני בכוונה משתמשת במילה הכוללת "אנחנו" משום שהכרתי הרבה ח'ברה מהעדה המרתקת הזאת ולכולם אבל לכולם יש את ה"גן" המשותף שנקרא – לחץ, אם במקרה אחד מהקוראים הוא טריפוליטאי ואינו "נושא גן" זה אז אני מתנצלת... אבל סביר להניח שאם לא גילתם אותו עד עכשיו יש סיכוי סביר שתגלו אותו בהמשך... (הלוואי שלא כי זה מלחיץ להיות בלחץ...)

אז לעניינו,לחץ, כמו שכבר ציינתי אין אצלנו תוכנית חלופית הכול צריך לפעול לפי התוכנית ואוי וואו אם לא, שלא תבינו לא נכון, אנחנו נצליח איכשהו להתגבר על "המשבר" אבל עד שנתגבר יעברו נהרות זורמים של לחצים עם המון מחשבות ועם המון תסריטים שיעברו לנו בראש וגם שכבר התגברנו אנחנו עדיין נגיד – "איזה באסה כבר תכננתי" ואז יגיע שלב הראמה בלב...

אצלנו בבית או יותר נכון בבית הוריי לא קיים המושג "תוכנית חלופית" לא אצל אימא לא אצל אבא ולא אצל אחים שלי, כי ככה חינכו אותנו,הכול צריך לזרום על מי מנוחות.האמת שהיום אני מנסה להתרגל למונח "תוכנית חלופית" וזה בגלל בעלי היקר או יותר נכון בזכותו של בעלי היקר.

כול לילה אני יודעת מה אני כבר הולכת לעשות מחר ויש כבר לו"ז ברור: אני קמה בבוקר שותה קפה,אוכלת,הולכת לעבודה,ללימודים,לעשות קניות בסופר ואחר כך לבוא הביתה ללמוד,לעשות משהו קטן לאכול,לעשות שיעורים... כן,ככה זה כול ערב ואז בבוקר למחרת אני יודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות והכול בסדר,עכשיו,כמו שציינתי – אין לי PLAN B"" ואם בטעות משהו "משתבש" ולא קורה לפי הזמן שתכננתי אני מתחילה לאבד את הצפון והדרום!אין לי מושג באותו הרגע איך להסתגל למשתנים...

אני זוכרת שכמה פעמים בלימודים ביטלו לנו שיעורים (זה קורה לפעמים,אין מה לעשות!) ובאמת לקחתי את זה מה זה קשה,כי כבר תכננתי ואז מגיע שלב הלחץ –

"וואי,מה אני אעשה עכשיו,אבל הכול כבר היה מתוכנן,כי לפני השיעור אכלתי ואחרי השיעור הזה קבעתי עם חברה,מה עכשיו?שיעור חופשי?"... כן אני יודעת איך זה נראה אבל ככה זה עובד אצלנו בדרך כלל.

אני מדברת על עצמי, חכו תראו את אבא שלי במצבים שמצריכים "PLAN B", וואי,וואי,וואי, איזה לחץ,איזה פאניקה –

 "מה עכשיו?למה זה קורה לי?למה רק אצלי דברים משתבשים?..."

לא אבא יקר לא רק אצלך,אצל כולם משתבשים תכנונים מידי פעם,אבל חייבים להתגבר על כך ולהמשיך,כן,כן מי שמדברת,קצת סטייה קטנה מהתכנון וכבר הכול נראה אחרת...

טוב אז האמת שמאז שאני עם בעלי,הוא מנסה לסגל אותי בכוח לרעיון של "משתנים",למשל הוא קובע איתי משהו ואני כבר יודעת מה אני צריכה לעשות, ופתאום הוא מבטל,ואני מתחילה כמובן ישר להיכנס ללחץ,לפאניקה וכמובן נושא העצבים משחק תפקיד מאוד בולט... כמה פעמים הוא עשה לי קטעים כאלה עד שהבנתי שמדובר בתרמית יזומה וכשעליתי על זה זרמתי איתו הוא היה ממש מופתע בהתחלה,עד שהוא עלה על זה שעליתי על התרמית והמשיך לשחק איתי...

עכשיו באמת, אני שמחה מאוד שבעלי הוא ההיפך הגמור ממני כמעט בכול התחומים כי כך הוא מאזן אותי, לכן היום אני יכולה להגיד לכם שאני מנסה ללמוד איך להסתגל ל PLAN" B",אני לא אשקר יש ימים שאני בסדר גמור עם זה ויש ימים שפחות, אבל עד כה יש שיפור...

אבל אתם צריכים לראות אצל אימא ואבא בבית מה קורה כשתוכנית משתבשת...איזה לחץ!!! והיום אין מי שיאזן אותם כי הם מלחיצים אחד את השני,האמת שמהצד זה נראה ממש מצחיק –

הסיטואציה:השעה 6:30 בבוקר,אבא ואימא הולכים לקניות בסופר,אבא מנסה להתניע את האוטו והאוטו לא מתניע ואימא לחוצה לעשות קניות,כי היום כבר יום חמישי ומחר שישי והיא עוד לא הספיקה לנקות את הבית ובינתיים אבא נלחם עם הסוויץ''.

שימו לב לחץ משולש:האוטו,אימא והקניות:

אבא: " מה יהיה?,מה יהיה?,למה זה קורה דווקא לי?"

אימא: "טוב תנסה עוד פעם"

אבא: "מה את לא רואה שאני מנסה???,לא הולך לי..."

אימא בינתיים מלמלת בזמן שאבא עונה לה:

" וואי,יום חמישי היום עוד לא הספקתי לנקות אפילו,וחסרים לי המון דברים בבית,איזה לחץ..."

אבא: "לחץ?,את בלחץ?אני יותר בלחץ,האוטו לא מתניע,את יודעת עכשיו איזה סיוט זה ללכת למוסך,לשלם למוסכניק מלא כסף על דבר שאין מה להתמקח איתו,כי את לא מבינה בו,ועכשיו עד שאני יגיע למוסך,ועד שהוא יתקן לי את זה...איזה לחץ,הא ושכחתי שהיום יום חמישי,ומה כול הסופ"ש האוטו יהיה במוסך... איף איזה ראמה!!!"

אימא: "טוב אני אלך ברגל לעשות קניות,אני לא אספיק אם לא,אני עוד חייבת לשטוף את הבית,איזה לחץ"

קלטתם את הסיטואציה??? לא מספיק כבר כול אחד מהם בלחץ של עצמו,הם עוד מלחיצים אחד את השני,והאמת שמהצד זה נראה ממש מצחיק,למה כי אבא בלחץ היסטרי והאמת שיש לו גם פוביה ממוסכניקים (טוב למי אין),ואימא בלחץ של הניקיון והאוכל ,ואין זמן כי כבר שש וחצי בבוקר,תכף נגמר היום...

משעשע... טוב זה קורה במשפחות הכי טובות ובעיקר אצלנו הטריפוליטאים.....ואגב האוטו התניע בסופו של דבר,כמה מפתיע... אבל איזה לחץ!!!...



לייק קטן נותן לי כח גדול...